המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת

המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת הוקם על בסיס המעבדה לביולוגיה ימית על שם ה. שטייניץ שנוסדה על ידי האוניברסיטה העברית בשנת 1968. במשך למעלה מעשור, כשחופי סיני היו בידי ישראל, התקיימו במעבדה סקרים ומחקרים רחבי היקף בכל תחומי מדעי הים, לאורך שוניות האלמוגים ובים הפתוח. הפעילויות שכללו גם הוראה בכל הרמות, נעשו בשיתוף פעולה עם חוקרים מממוסדות אחרים, בעיקר אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן.

ההטרוגניות הדיסציפלינרית והפרישה של מדעי הים על פני מספר רב של מוסדות אקדמיים, הביאו את המועצה להשכלה גבוהה, בשנת 1985, לכלל החלטה להפוך את המעבדה ע"ש ה. שטייניץ למכון בינאוניברסיטאי. על רקע זה המכון הוקם והוכפף לוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה (ות"ת), כשהאוניברסיטה העברית ממשיכה לשאת בבעלות ובפיתוח הפיזי של נכסי המכון. המכון הבינאוניברסיטאי הינו המוסד האקדמי היחיד בישראל, בו שותפות כל האוניברסיטאות, שתקציבו ומערך ניהולו נקבעים ישירות על ידי ות"ת.

מחקר

המכון לעת ערב. צילום: ברק ירדן

פעילויות המחקר וההוראה של המכון הבינאוניברסיטאי מתפרשות על פני כלל הספקטרום של מדעי הים וכוללות אקולוגיה, אוקיאנוגרפיה כימית, פיזיקאלית וביולוגית, איכטיולוגיה, ביולוגיה של בעלי וחסרי חוליות, נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולארית וטוקסיקולוגיה. פעילות המחקר מתבצעת על ידי שמונה מדענים תושבים (צמודים אליהם כשלושים תלמידי מחקר, בתר-דוקטור וטכנאים) וכשבעים מדענים אורחים על תלמידיהם, המבצעים מחקרים תוך שימוש במתקני המעבדה. לשרות החוקרים עומדים כשלושים אנשי מנהל וטכנאים. מימונם של מחקרים ספציפיים נעשה כבכל מוסד אקדמי על ידי התבססות על קרנות מחקר חיצוניות, בעיקר, הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו-לאומית למדע ארה"ב - ישראל וקרן ישראל – גרמניה.

הוראה

פרט להוראה לתארים מתקדמים, המכון הבינאוניברסיטאי אמון על שורה של קורסים במדעי הים המיועדים לתלמידי בוגר, מוסמך וד"ר. הקורסים מתקיימים באורח רצוף במשך שבוע - שבועיים כשהלימודים מתמשכים על פני כל היום ולעיתים קרובות גם אל תוך הערב והלילה. לצורך זה קיימים בשטח המכון מעונות (חדרי מנוחה) מיוחדים. לרשות הקורסים עומדות מעבדות ומכשור מגוון, חדר צלילה על מתקניו, סירות וספינת מחקר וספריה. תכנית הלימודים פרושה על פני כלל מדעי הים והיא מבוססת על שני סוגי קורסים: כ20- קורסים בין-אוניברסיטאים וכ 10- קורסים אוניברסיטאים. הראשונים מתנהלים מטעם המכון והם פתוחים, על בסיס תחרותי, לכלל תלמידי האוניברסיטאות בישראל. הקורסים האוניברסיטאים מתנהלים במכון מטעם אוניברסיטה ספציפית והם פתוחים רק לתלמידיו של אותו מוסד. בסה"כ לומדים במכון כ 500- תלמידים מידי שנה.

תשתיות

סטודנטים לומדים במכון. צילום: ברק ירדן

תשתיות המחקר וההוראה במכון כוללות, מעבדות "רטובות" ו"יבשות" על מגוון מכשור ומחשוב, בריכות ומיכלים הניזונים ע"י הזרמת מי ים, מרכז צלילה וסירות. לרשות המכון עמדה במהלך השנים ספינה שכורה (כ-25 מ') שהוסבה לצרכי מחקר אוקיאנוגרפי. בשנת 2009 רכש המכון ספינה ייעודית - Sam Rothberg RV - למחקר, הוראה וניטור בשטח מפרץ אילת. קרא עוד... ROV

שיתוף פעולה איזורי ובינלאומי

מאז חתימתם של חוזי השלום עם מצרים וירדן רכז המכון שיתופי פעולה עם מדינות אלה בכל הקשור למחקר וניטור אקולוגי של צפון ים סוף. ראשיתה של הפעילות , בצורה ממוסדת, התרחשה בסוף שנות התשעים והתבססה על "תכנית הים האדום" מטעמו של משרד המדע הגרמני. בתכנית שיתפו פעולה חוקרים מישראל, מצרים, ירדן וגרמניה, כאשר המגמה המרכזית הייתה מחקרים וסקרים משותפים בשוניות האלמוגים ובמים הפתוחים של צפון הים האדום. בשנים 2000-2003 התקיימה תוכנית נוספת - "פארק השלום בים האדום", משותפת לישראל ולירדן, שמומנה על ידי USAID-MERC . התכנית הוצאה לפועל בשיתוף עם רשויות שמירת הטבע של שתי המדינות (רשות שמורות הטבע והגנים של ישראל ו Aqaba Special Economic Zone- בירדן) והניחה את היסודות לניטור מתמשך וארוך טווח של מפרץ אילת. כנס מיוחד שדן בממצאים ומסקנות של תכנית זו נערך בעקבה בדצמבר 2003. מיקומו המיוחד של המכון הבינאוניבסיטאי, בשונית אלמוגים מהצפוניות בעולם ובמרחק של דקות הפלגה מים עמוק ופתוח, מושך זה מכבר חוקרים מרחבי העולם הבאים לאילת לצרכי מחקר ולימודים. מידי שנה נערכים במכון כנסים וסדנאות בתחומים שונים של מדעי הים.

אקולוגיה

צילום: אסף זבולוני

הגם שמחקר והוראה הוו מאז ומתמיד את יעדיו העיקריים של המכון הבינאוניברסיטאי, העשור האחרון היה עד להעתקתה של תשומת הלב לתופעות אקולוגיות חמורות בצפון מפרץ אילת. נתונים שנאספו על ידי חוקרי המכון גילו נסיגה חמורה בדרגת הכסוי והשונות של אלמוגים, דגים ויצורים ימיים אחרים לאורך חופי אילת. הסבות לתופעה ואומדנה המדויק קשורים ככל הנראה לתהליכי העיור באזור, הכוללים מלונאות, תיירות, טפול בשפכים, ספנות בנמלים (העמסת פוספט ואשלג) ובמרינות וחקלאות ימית בצד הישראלי. לתופעות עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת באשר לשרידות של שוניות האלמוגים באזור כה צפוני של כדור הארץ, על ההשלכות הקשות לגבי התיירות המתפתחת בקצב מהיר באילת, עקבה וחופי סיני המצריים. על רקע זה החליטו ממשלות ישראל וירדן למסד תכניות ניטור לאומיות למפרץ אילת שמטרתן לעקוב באופן מתמיד אחר התהליכים האקולוגיים בצפון המפרץ ולנתחם על מנת לעצור את ההידרדרות ובמידת האפשר לשקם את המערכות שנפגעו. התכנית מבוצעת על ידי המכון מטעמו של המשרד לאיכות הסביבה וכוללת איסוף וניתוח נתונים אוקיאנוגרפיים, ביולוגים, כימיים ופיסיקליים.